למה תנורי החימום באינפרא-אדום מסוג IPX5 כשלים בפועל (ואיך לתקן זאת)
יש סוד אחד לגבי תנורי החימום באינפרא-אדום: בדרך כלל, הרכיב שאחראי על החימום אינו הבעיה. בדרך כלל, הבעיה נמצאת בנקודת החיבור של החוטים.
אם אתם מחפשים תנור עם דרגת הגנה IPX5, אתם לא רוצים רק למנוע חדירת מים לתנור. אתם צריכים להילחם בלחות. כשהלחות נמצאת בסביבה חמה מאוד, היא פוגעת בחומרי הבידוד של התנור במהירות רבה יותר ממה שאפשר לחשוב.
הבעיה של החימום הקיצוני
רוב החומרים המשמשים לאטימה הם סיליקון או חומרי הדבקה זולים. בסביבה חמה מאוד, חומרים אלו נשרפים. הם מתכווצים ונשברים.
כשהאטימה נהרסת, הלחות חודרת לנקודות החיבור החשמליות. זו הנקודה שבה הדברים נהיים קשים – יכולה להיווצר תקלת חשמל, ואפילו שריפה.
אני רואה דבר כזה כל הזמן אצל תנורים מסוג “מסחרי”. הם מציינים על האריזה שהתנור עמיד למים, אך בפועל הם משתמשים בחומרי אטימה זולים. אם אתם רוצים תנור שיחזיק מעמד, עליכם להשתמש בחומרי אטימה שלא ייהרסו גם בטמפרטורות גבוהות של 300°C.
איך לעשות זאת נכון
במפעלים רגילים, החוטים פשוט מודבקים יחד, וזהו. אנחנו עושים זאת בצורה שונה. אנחנו משתמשים בחומרי אטימה מתקדמים שמחזקים את החוטים ואת החלקים האחרים של התנור. כך נוצרת אטימה הרמטית.
באמצעות שימוש בפלורופולימרים עמידים לחום או בחומרי אטימה מסוג סרקמיקה-מתכת, החוטים נשארים במקומם גם כשהמתכת מתרחבת ומתכווצת עקב החום. אם האטימה נפגעת, דרגת ההגנה של התנור נעלמת.
הערה חשובה
יש כאן עקרון של ויתור: אטימה טובה יותר גורמת לחוטים להיות יותר קשיחים. אי אפשר לכופף את החוטים בזוויות חדות, כמו בתנורים זולים שאינם מאוטמים כראוי. אם תעשו זאת, האטימה עלולה להיהרס. ודאו שיש מספיק מרווח בתכנון החוטים.
אם אתם משתמשים בתנורים אלו בסביבה לחה, אטימה איכותית היא הדבר היחיד שימנע מהתנורים להיהרס מוקדם. אל תסתמכו רק על התווית – בדקו באמת ממה עשויים חומרי האטימה.