למה אנחנו מעריכים את מזגני האמבטיה שלנו דרך “מבחן העינויים”
כנראה ראיתם את הדרגה IP66 על האריזה. על הנייר, זה אומר שהמזגן יכול לעמוד בפני אבק וזרמי מים. אבל הבעיה היא שהדרגה הזו לא מספרת את כל הסיפור. חדרי האמבטיה הם מקומות קיצוניים – ברגע אחד קר מאוד, וברגע הבא יש לחות רבה וחום גבוה. השינויים התמידיים האלה גורמים לבעיות. לכן אנחנו לא סומכים רק על הדרגה הזו. אנחנו מעריכים כל מזגן דרך מבחני חום ולחות.
איפה בדרך כלל נוצרות הבעיות
חשבו על מה שקורה בפועל: כשאתם מדליקים את המזגן, הצינור הקוורץ מגיע לטמפרטורה גבוהה מאוד. בינתיים, האוויר סביבו מלא בלחות. זה יוצר הבדלי טמפרטורה עצומים. ראינו שהחותמות נקטעות או נשחקות תחת לחץ כזה. וכשהחותמות נשחקות, האדים חודרים לתוך המכשיר ופוגעים בחלקים החשמליים. זה גורם לקצר חשמלי או לשריפת הפיוז. אנחנו מעדיפים שהמזגנים יישברו במעבדה שלנו, במקום שהם יכשלו אצל הלקוחות שלנו. אנחנו מעריכים אותם דרך מבחני לחות וחום, כדי לראות אם החותמות יכולות לשמור על צורתן.
המאבק נגד הפערים
הבעיה האמיתית נמצאת במקום שבו הרכיב החימום נמצא בקשר עם המעטפת של המזגן. אנחנו משתמשים בחותמות סיליקון וסגסוגות מיוחדות שלא יישחקו או ייקרעו. אם החומרים לא מתרחבים באותו קצב, נוצר פער. זה יכול להיות חלק בלתי נראה של מילימטר – אבל זה מספיק כדי שהאדים יחדרו פנימה ויגרמו לבעיות.
מציאת הנקודה האידיאלית
אתם עשויים לחשוב, “פשוט סגרו את החורים טוב יותר!” אבל יש בעיה: אם נעשה את המזגן אטום לחלוטין, נכלא את החום בתוכו. החיווט הפנימי יישרף. זו איזון עדין מאוד. עלינו למנוע את חדירת המים, אך בו זמנית לא להפוך את החלקים הפנימיים של המזגן לתנור. אנחנו מבזבזים הרבה זמן על כך, כדי למצוא את הצורה האידיאלית של המעטפת, שתאפשר לחום להתפזר ולא לפגוע בחלקים החשמליים. לכן אנחנו מעריכים את המזגנים. אנחנו מחפשים את הנקודה המדויקת שבה המזגן יישאר יבש, אך לא יתחמם יותר מדי.